מאמרים

יש לי זכרון חרוט היטב מימי הגשם בילדותי. זוכרת את עצמי מתווכחת ומתעקשת לצאת ביום גשם עם מעיל, מגפיים ומטריה לבקר את סבא וסבתא שלי שגרו לא רחוק. המטרה היתה ההליכה בגשם ובבוץ עם המגפיים והמטריה ופחות הביקור אצל סבא וסבתא אם נודה על האמת. נדרשתי להרבה ערנות ווכחנות עד שהשגתי את מבוקשי. ״למה לצאת עכשיו בגשם?״, ״קר בחוץ״, ״את תירטבי״, ״זה לא יהיה לך כיף כמו שאת חושבת״, ועוד. אבל יצאתי. לא זוכרת את הביקור, זוכרת היטב את ההליכה בגשם, בשלוליות, והכל צבוע לי בזכרון בצבע ורוד של אושר י