מאמרים

לילדים יש מרכיב גבוה של סחוס בעצמות בכלל ובעצמות הגולגולת בפרט. ובנוסף קיימים גם שני מרפסים- פתחים במבנה הגולגולת – הנסגרים במהלך השנתיים הראשונות לחיים .

השפעת המלחמה על ילדי ישראל פגשתי אמא ששבה עם משפחתה מרילוקיישן של שנתיים בארה״ב. שוחחנו על חוויית השיבה לארץ ועל שילוב הילדים במסגרות. חוויה שמוכרת לי מלפני כ 15 שנים. הם יצאו מהארץ חודש וחצי לפני ארועי השביעי באוקטובר. וחזרו למקום שונה ממה שהכירו. המדינה אחרת, אווירה שונה, מצב הרוח הלאומי בשפל חסר תקדים. והיא מספרת לי על כך שאולי אנחנו לא מרגישים את זה אבל היא מרגישה שגם הילדים כאן אחרים. היא מדברת על ילדים בכתות הנמוכות של בית הספר היסודי. ״דנה, מרגישים עליהם שהם עברו טראומ

היום החמאתי לאמא שהשכיבה את התינוקת שלה על הבטן והיא תהתה אם זה לא מוקדם מדי. עניתי לה שאין מוקדם מדי. בואו נעשה סדר בעניין המאתגר (עבור חלק מההורים והתינוקות) של השכבה על הבטן. בשכיבה על הבטן תינוקות עושים צעדים ראשונים של התמודדות מול G כח הכובד. כשחווים ילוד צעיר שוכב על הבטן ניתן להבחין בקלות בנטיה של הגוף להיות מכונס כמו ברחם. הם נוטים לשכב כשהראש על המשטח והטוסיק שלהם מורם כשהוא נתמך על רגליים כפופות. בשלב זה הם מצליחים לסובב ראש מצד לצד אך עוד לא ממש להרים ראש. לאט לאט

באחד השיעורים הראשונים בלימודי הדרכת הורים עם מיכל. Michal Osri Ben Or       היא ציטטה (מתוך הספר של אסתר כהן ״חוויית ההורות״) סופרת בשם אליזבת סטון, משפט שחדר ללבי ונחרט היטב בראשי: “ההחלטה ללדת ילד זוהי החלטה מאוד משמעותית. זו בחירה מודעת לתת לליבך להסתובב מחוץ לגופך לשארית חייך”. מדי פעם אני אוספת את חלקי הלב שלי המטיילים מחוץ לגופי יחד עם הבחירות שלהם, קרוב קרוב אלי, מחבקת, נושמת, מסניפה, מתרגשת, נטענת בחוויית הביחד ורק אז משחררת שוב … עד הפעם הבאה. אני מתמלאת מאהבתכם. אנ

סדנת נגיעה בהורות ועיסוי תינוקות חדשה בקרוב, הפעם בחריש. כל הפרטים בתמונה, מוזמנות.ים לשתף ולהשתתף. סדנה בהנחייתי בחריש, מאי 2025

יש דבר אחד שכבר תקופה ארוכה שאני מתנגדת לו כאוכל משלים אצל תינוקות והיה לי קשה לבסס את הטיעונים שלי בצורה משכנעת. ואני מתכוונת לכל מארזי ה ׳סמוצ׳י׳ ודומיו המיועדים להאכלת תינוקות ופעוטות משקיות מזון למציצה. לשמחתי , בברכת רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, התקיים לפני כשבועיים מפגש מקוון חד ובהיר בנושא. במפגש השתתפו מספר מרצות (מפורטות מטה ללא תיוג מאחר ואינני יודעת איך לתייגן, וכל מי שיודעת מוזמנת לתייג אותן.) ועכשיו לעיקר: 1. אכילה במציצה משקיות מזון מכילה כמויו

לימודי הדרכת הורים כרוכים בין השאר גם בהסתכלות שלנו אל התמונה של משפחת המוצא שלנו. מכך אנו למדים הרבה על תהליכים, יחסים, וארועים המתאחדים בתוך המשפחה.  תמונה משפחתית אחת, דוד אחד שחסר משום מה בתמונה, כנראה הוא צילם. שלושה דורות חמישה בני דודים, וששה מבין המצולמים כאן כבר לא איתנו. עצוב. וזו אני , הקטנה מכולם, עם משפחת אבי.

בשיטוטי ברחוב ביאליק ברמת גן, לא ויתרתי גם על ביקור בחנות הספרים המיתולוגית ׳פורת ספרים׳. חיפשתי ספר שהיה פעם בשל ילדי, ועבר לקליניקה, ולא מוצאת אותו. המוכרת, שהיתה נחמדה מאוד, הציעה לי את הספר הזה, שכאן בתמונה. החלטתי להקשיב לה ועצרתי כדי לקרוא בו. הוא ממש ענה על הקריטריונים של החיפוש שלי. ותוך כדי תהליך התשלום והאריזה התפתחה בינינו שיחה. הודיתי לה על ההמלצה. הי ענתה: אצלנו האשכנזים לא אמרו כלום על רגשות. כהורים, מעולם לא אמרנו לילדינו שאנחנו אוהבים אותם. אצל עדות המזרח יש י

דרך נפלאה לעודד הליכה בתמיכה. על מנת שהעגלה תהיה יציבה יותר הוקדשה כאן מחשבה יצירתית של הושבת הכלב שהילד מאוד אוהב ( ניכר באיך הוא ניגש ללטף אותו וכמה הוא שמח לטייל איתו ) ובכך יש עידוד נוסף. חומר למחשבה. https://www.instagram.com/reel/C_BJni6P1YI/?igsh=MWdoM3FhNjJoMm8xbQ== Instagram תמיד נחשוב מה יהיה מספיק אטרקטיבי כדי לעודד מאמץ.

טיול בעגלה הוא זמן בטן נפלא עבור התינוקות שלכן.ם. העגלות עם חלון הרשת מאפשרות הצצה על המתרחש מחוץ לעגלה עוד לפני שהם מרימים את הראש מחוץ לעגלה מצד אחד ומצד שני מתאפשרת הצצה מבחוץ לתוך העגלה כשהתינוקות נרדמים בעגלה. טיול בעגלה- זמן בטן נפלא

יש לי זכרון חרוט היטב מימי הגשם בילדותי. זוכרת את עצמי מתווכחת ומתעקשת לצאת ביום גשם עם מעיל, מגפיים ומטריה לבקר את סבא וסבתא שלי שגרו לא רחוק. המטרה היתה ההליכה בגשם ובבוץ עם המגפיים והמטריה ופחות הביקור אצל סבא וסבתא אם נודה על האמת. נדרשתי להרבה ערנות ווכחנות עד שהשגתי את מבוקשי. ״למה לצאת עכשיו בגשם?״, ״קר בחוץ״, ״את תירטבי״, ״זה לא יהיה לך כיף כמו שאת חושבת״, ועוד. אבל יצאתי. לא זוכרת את הביקור, זוכרת היטב את ההליכה בגשם, בשלוליות, והכל צבוע לי בזכרון בצבע ורוד של אושר י

תינוקות ופעוטות לומדים אכילה עצמאית כמו שהם לומדים כל דבר אחר: תוך כדי חיקוי, משחק, התנסות, ניסוי וטעיה. כשהם מתחילים להאכיל את עצמם מומלץ לאפשר להם להתנסות ולהתלכלך. בשלב הזה מומלץ לא למהר לנגב להם מסביב לפה ולא לנקות אותם לפני שסיימו לאכול . תחושת המזון עליהם, המרקם, הריח וכו׳ הם חלק בלתי נפרד מהלמידה הזו. אפשרו להם להגיע עם האוכל אל הסנטר, הלחיים, הצוואר, האף, הידיים , המצח והשערות. הם בשיעור. תנו להם למצות אותו. בתמונה: מתוק אחד מתמסר בהנאה לאכילה, ומשפחה נהדרת שמאפשרת. ל

את זמן המחשבות היומי שלי על המרפסת מול השקיעה הקדשתי היום למה שאכתוב כאן. חשבתי שמגיע לכם לדעת מהי פיזיותרפיה התפתחותית, מי הקהל שצורך אותה, מה היא יכולה לתרום, ובמה היא שונה ממקצועות אחרים בעלי שם דומה. פיזיותרפיה התפתחותית היא מקצועי טיפולי, אחד ממקצועות הבריאות. הלימודים מתחילים ב 4 שנים אקדמיות עם תואר ראשון ונמשכים בהתמקצעות מאוד ספציפית ונישתית לטיפול בילודים- כולל פגים, תינוקות, פעוטות וילדים. שיטות הטיפול הן מבוססות מחקרית והעוסקות.ים בתחום עוברים הכשרה ארוכה ורחבה במ

בשעה טובה ומוצלחת, היום התחילה סדנה חדשה, לראשונה בשכונת אור ים , שכונה שהיא גם הבית שלי, באור עקיבא.  קבוצה קטנה, איכותית ואינטימית. עונג צרוף.  סופי עם האמהות והתינוקות בסדנה באור ים

במחצית השניה של שנת החיים הראשונה נרצה לראות את התינוקות שלנו רוכשים ניידות כלשהי. נשאף לראותם מצליחים להתנייד מנקודה אחת לנקודה אחרת. והדגש החשוב הוא לאו דווקא על צורת הניידות אלא יותר על מטרותיה. זו יכולה להיות זחילת גחון, זחילה על שש, זחילה על 4, התחלה של סיור ליד חפצים , הליכה או כל שילוב אחר בין כל אלה. ניידות היא לא רק הישג מוטורי, היא הרבה מעבר לתנועה עצמה. ניידות משמשת תינוקות להשיג צעצוע בו הם מעוניינים (כמו כאן בסרטון, או- ברמה הרגשית- לצאת לחפש את אמא שבדיוק נעלמה

הנה הוא מתקרב, היום הראשון בבית הספר! רגע לפני הצילצול הראשון, דנה גיל, פיזיותרפיסטית התפתחותית בכירה העובדת עם ילדים ותינוקות במרפאתנו, עושה לנו קצת סדר בבחירת כיסא התלמיד הנכון. וכך היא כותבת:   "ההתרגשות כבר כאן, שנת הלימודים עומדת בפתח. ילקוט, מחברות, ספרים, עטיפות, יומן, קלמר... וכל השאר, אבל רגע , מה עם כיסא? היכן י/תשב הילד/ה שלכם להכין שעורים? ילדים אמנם אוהבים להכין את שיעורי הבית שלהם על השטיח בסלון או על המיטה בחדרם, אבל הורים עדין פועלים, ובצדק רב, לפי האינסטינקט

אתמול בחריש, מפגש סיום של סדנה בהנחייתי. סדנה ראשונה אחרי מס׳חודשים של הפסקה. היה נפלא, האמהות היו פעילות והגיעו בנוכחות גבוהה. תודה על הכל.   מפגש אמהות וחברות עם התינוקות שלהן בסדנה שלי